ההליך המשמעתי הינו אמצעי לאכיפת המשמעת בידי המפקד על פקודיו, על פיו נערך דיון בפני מפקד השופט חייל על עבירה משמעתית בה הואשם. בדין המשמעתי אין לחייל זכות ייצוג, הקיימת לנאשמים בבתי משפט ובבתי דין צבאיים. לפיכך, מוטלת החובה לדאוג לקיומו של הליך הוגן על קצין השיפוט. בין הכללים החשובים להשגת מטרה זו:

• מתן הזדמנות לנאשם להשמיע את גרסתו.
• בחינה עניינית והוגנת של הראיות המובאות במסגרת ההליך, טרם הכרעה בשאלת אשמתו של הנאשם. 
• מידתיות – כלומר, הטלת עונש שיהיה הולם את העבירה ואת נסיבות החייל, ולאו דווקא העונש המקסימלי האפשרי.

ההקפדה הנדרשת מקצין השיפוט היא כפולה ומכופלת, נוכח מבנהו המיוחד של הליך השיפוט המשמעתי:

• בדרך כלל, מפקדו של הנאשם היושב בדין, הוא זה שהגיש את התלונה (או בעל תפקיד הכפוף לו), והוא גם מברר אותה וחוקר את הנאשם.

• הנאשם אינו מיוצג ע"י עו"ד. 

• החייל הנאשם כפוף למפקד כפיפות מוחלטת בחייו הצבאיים, לפני המשפט, בעת המשפט ולאחריו.

על קצין השיפוט לבחון, לדעת, להטמיע ולשנן, בטרם ובעת ישיבתו בדין, את המשמעות ואת המחויבות הנובעות מסמכותו לשבת בדין ולשפוט חיילים. אחד הכללים החשובים לכך הוא הקפדה יתרה על קיום נוהלי הדין המשמעתי בסדר שבו הם רשומים על גבי טופס התלונה והדיון, וזאת על מנת להבטיח שמירה מירבית על זכויותיו של החייל.

יש לזכור כי ההעמדה לדין משמעתי הינה האמצעי החמור ביותר שיש בידי המפקד לאכיפת המשמעת במסגרת היחידה, ולא בכל מקרה של עבירת משמעת ראוי לנקטו; לעתים יהיה די באמצעים חמורים פחות כדי לחנך את החייל ולהטמיע בו ערכים חשובים. יש שהמקור לבעיות משמעת טמון ברקע האישי של החייל (מצוקות, חינוך וכיו"ב) ואמצעי חינוך והסברה יועילו יותר מענישה למניעת הישנות עבירות.

ראוי על כן, כי העמדה לדין משמעתי תינקט במשורה, באופן שקול, הגיוני וצודק, ולאחר שאמצעים חמורים פחות לא הועילו בפתרון בעיות משמעת. הדבר עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בו נקבע כי מפקד המגביל זכות מזכויותיו של המשרת בצה"ל (כגון הזכות לחירות והזכות לקניין) או שולל אותה, יעשה זאת רק "לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש". כלומר: גם כאשר מוצדק לפגוע בזכות בסיסית של חייל, יש להקפיד שתהא זו פגיעה הכרחית ומזערית.

חייל יקר,

כדי לשמור על זכויותיך בדין המשמעתי, נקבעו בפקודות הצבא מספר כללים חשובים אותם כדאי לך להכיר:

• מועד הגשת התלונה - אם עברת עבירה, מפקדך (או בעל תפקיד אחר שהוסמך לכך)  רשאי להגיש נגדך תלונה. התלונה תוגש בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום ביצוע העבירה או מהמועד שבו נודע לראשונה על ביצועה, לפי המאוחר מביניהם.
   
• תפקיד ודרגת הקצין הדן בתלונה - ככלל, תידון התלונה בפני מפקדך, שהוא קצין שיפוט זוטר (קש"ז- בדרגת כתף סגן או סרן) או קצין שיפוט בכיר (קש"ב- בדרגת כתף רס"ן ומעלה). לעיתים תישפט מחוץ ליחידה, כגון במבצע שיפוט מהיר.
   
• היעזרות בעורך דין - הדיון יתנהל בנוכחותך, הנאשם, אך אינך יכול לזמן לדיון עורך דין שייצג אותך. יחד עם זאת, הינך רשאי להיוועץ בעורך דין בטרם הדיון. אם הדיון נערך על פי הוראת פרקליט צבאי, באפשרותך להגיש לקצין השיפוט חוות דעת של סניגור מטעמך, בהתאם לנהלים הקבועים בפקודות הצבא.
   
• הזכות לעיון בפרטי התלונה - פרטי התלונה יובאו בפניך זמן סביר טרם תחילת הדיון. כמו כן, הנך זכאי לעיין במסמכים אשר הובאו בפני קצין השיפוט (כגון: תיק קצין-בודק, תיק משטרה צבאית חוקרת, תחקיר וחוות-דעת פרקליט, אם ישנם).
   
• הזכות להעברת הדיון - אם הועמדת לדין משמעתי בפני קש"ז, עומדת לך הזכות לבקש להעביר את הדיון בתלונה לקש"ב, שהוא מפקדו של הקש"ז שבפניו הועמדת לדין; אם הועמדת לדין משמעתי בפני קש"ב, עומדת לך הזכות לבקש להעביר את הדיון בתלונה לקש"ב ממונה, או לבית דין צבאי. יודגש, כי הזכות להעברת הדיון נתונה לך פעם אחת בלבד.
   
• הזכות להעברת הדיון לבית הדין הצבאי - אם ביקשת להעביר את הדיון בעניינך לבית דין צבאי, ימונה קצין בודק (קבו"ד) לחקירת הפרשה. תיק הקבו"ד יועבר לפרקליט צבאי, אשר יחליט האם להגיש כתב אישום לבית דין צבאי או להחזיר את התלונה לדיון משמעתי.
   
• הקראת התלונה - בתחילת הדיון, על קצין השיפוט להסביר לך במה בדיוק אתה מואשם. באפשרותך להודות באשמה או לכפור בה. כמו כן, באפשרותך להודות בעובדות מסוימות.
   
• הבאת עדים וראיות - במהלך הדיון המשמעתי, הנך זכאי להשמיע את דבריך וכן להפנות שאלות לעדים. הנך זכאי לבקש מקצין השיפוט לזמן עדי הגנה מטעמך או להציג מסמכים. קצין השיפוט, יכול לסרב לבקשתך לזמן עד רק אם הוא סבור כי העדות אינה רלוונטית או שניתן להוכיחה בדרך אחרת.
   
• הטלת עונשים וחובת תשלום פיצויים - אם קצין השיפוט החליט להרשיע אותך בביצוע העבירה, הנך זכאי להשמיע את דבריך לעניין העונש. בתום שמיעת טענותיך, יטיל עליך קצין השיפוט עונש, כקבוע בחוק. כן מוסמך קצין השיפוט להורות כי תשלם פיצויים, לצה"ל או לאדם אחר, אם העבירה אותה ביצעת גרמה לנזק כספי.
   
• עיכוב ביצוע העונש - ככלל, יבוצע העונש מייד עם הטלתו. ואולם, קצין השיפוט רשאי להורות על עיכוב ביצוע העונש לתקופה של עד 90 ימים, וזאת בהתקיים אחת העילות המנויות בפקודת מטכ"ל 33.0302
   
• הגשת ערר - אם אינך שבע רצון מתוצאת ההליך, באפשרותך להגיש ערר למפקדו של קצין השיפוט בתוך שלושה ימים מיום מתן הפסק. אם המשפט נערך על פי הוראת פרקליט, הינך רשאי להגיש ערר בתוך 15 ימים מיום מתן הפסק. באפשרותך להגיש ערר גם לאחר מועדים אלה, אך במקרה כזה קצין השיפוט אינו מחויב לדון בו. קש"ב שהוגש בפניו ערר ידון בו בהקדם, ולא יאוחר מ-14 יום מיום הגשתו. ואולם, אם הערר מופנה כנגד פסק דין המטיל עונש מחבוש בפועל, הוא יידון בתוך 72 שעות לכל היותר.
   
• שמיעת הערר ותוצאותיו - קצין שיפוט הדן בערר מוסמך לזכותך; כן מוסמך הוא להפחית בעונשך, אך גם להחמירו. ככלל, אין חובה לקיים את הערר בפניך, אך אם קצין השיפוט מעוניין להחמיר בעונשך או לשמוע עדים, הוא חייב להזמינך לדיון ולאפשר לך לומר את דבריך.
   
• המתקת העונש - נוסף על האמור לעיל, הנך זכאי לפנות בכתב, בכל זמן, לאלוף הרלוונטי, אשר מוסמך להמתיק את עונשך.
   
• פנייה למדור הדין המשמעתי - אם הנך סבור כי נפל פגם חוקי באופן התנהלות ההליך, באפשרותך לפנות לתא הפיקוח במדור הדין המשמעתי, על פי ההסבר המובא בהמשך עמוד זה.

סמכות הפרקליטות הצבאית להתערב בהליך המשמעתי מוסדרת בסעיף 168 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

מכוח סעיף זה מוסמכים גורמי הפרקליטות, לפי שיקול דעתם, לבטל פסק משמעתי (לרבות פסק בערר) בהתקיים אחת או יותר מהעילות הבאות:

•  נגרם לנאשם עיוות דין מסיבות שונות, כגון עקב פגיעה בסדרי הדין.
•  הנאשם אינו נושא באחריות לעבירה שהורשע בה.
•  קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון בעבירה.
•  קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון את הנאשם.

הפרקליט הצבאי שביטל את הפסק, רשאי, ע"פ שיקול דעתו, להורות על דיון חוזר בדמ"ש. זאת, כחריג לכלל שאין שיפוט כפול בגין אותו מעשה. אם ריצה החייל עונש לפי פסק שבוטל והורשע בדיון החוזר, יקוזז העונש בו נשא החייל מהעונש אשר הוטל בדיון החוזר.

סמכויות התערבות נוספות הקבועות בחוק :

• להמיר עונש (או פיצוי), שחרג מסמכותו של קצין השיפוט, בעונש חוקי, לבטל עונש לא חוקי ולהחזיר את הדיון לקצין השיפוט, לצורך שקילתו מחדש, או לצורך תיקון תקופת תנאי לא חוקית, או לצוות על הפעלת תנאי כשזה לא הופעל, והייתה חובה להפעילו.
• להורות על פיצוי החייל בחופשה מיוחדת בתשלום, אם ריצה, שלא כדין, עונש מחבוש או ריתוק.
• לאשר בדיעבד פסק משמעתי שניתן בהליך פגום.
•  להורות על עיכוב ביצוע עונש לתקופה מירבית של 7 ימים, לשם בירור הנסיבות הדרושות להפעלת סמכויותיהם על פי חוק.
•  לדרוש ולקבל מהיחידה, באופן מיידי, כל מסמך שעל גבו נערך הליך משמעתי.
•  לשמוע את החייל הנידון, את קצין השיפוט וכל אדם אחר, בטרם יחליטו על הפעלת סמכויותיהם על פי דין.

לתשומת לבכם: הפרקליטות הצבאית מוסמכת להתערב בהליכים משמעתיים רק בהתקיים אחת מעילות ההתערבות הקבועות בחוק. במקרים בהם לא מתקיימת עילת התערבות (כגון: במקרים בהם מבקשים להפחית עונש שהוטל כדין או לשנות הכרעות שיפוטיות שעניינן ממצאי מהימנות) – ניתן להגיש ערר על הפסק למפקדו של קצין השיפוט ו/או להגיש בקשה להמתקת עונש לאלוף הפיקוד הרלוונטי.

תא הפיקוח על הדין המשמעתי במדור הדין המשמעתי מרכז את הטיפול בתיקים שעניינם בדיקת חוקיותם של הליכים משמעתיים הנערכים בכלל צה"ל ומסייע לפצ"ר ולסגנו בהפעלת סמכויותיהם לפי חוק השיפוט הצבאי לביטול או לשינוי פסקי דין משמעתיים, בהם נפלו פגמים.

בקשות לבדיקת חוקיות של הליך משמעתי יועברו לתא הפיקוח בכתב, בצירוף העתק של עמודים 2-6 לטופס התלונה והדיון הרלוונטי והעתק טופס הערר, אם ישנו.

במקרים בהם מתקבלת בקשה לביטול הליך מפאת חריגת זמנים בעריכתו, על היחידה להעביר טופס בירור לעניין זמני שיפוט, החתום ע"י מפקד שדרגתו סגן-אלוף לפחות.

פקס להעברת הפניות: 9573077 - 03.

לתשומת לב הפונים: זמן טיפול ממוצע בפניות שאינן מוגדרות כדחופות הינו כחודש עד חודשיים. לעומת זאת, בפניות הדחופות מתקבלות ההחלטות ללא דיחוי ובמידת האפשר בו ביום.

על מנת לייעל את הטיפול בפניות, מומלץ להקפיד על משלוח כל המסמכים הדרושים, ובכלל זה טופס תלונה ודיון, טופס ערר (אם ישנו) וטופס פנייה לתא הפיקוח.