סעיף 316 לחוק השיפוט הצבאי קובע, כי כל חייל העומד לדין בבית דין צבאי רשאי לייצג את עצמו או להיות מיוצג באחת משלוש הדרכים הבאות:

• ייצוג ע"י סנגור צבאי (על-פי הכללים המפורטים מטה).

• ייצוג ע"י סנגור מן המגזר פרטי, שהינו בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים.

• ייצוג ע"י כל חייל, שיסכים לשמש סנגורו.
  
  

בפועל, כיום, חלקם המכריע של נאשמים בבתי-הדין הצבאיים, באחוזון הנע בין 91% ל-93% בוחרים להיות מיוצגים על ידי הסנגוריה הצבאית, בעוד שכ-7%-9% מהחיילים שוכרים את שירותיהם של סנגורים פרטיים. נאשמים בודדים, מידי שנה, בוחרים לייצג את עצמם. האפשרות השלישית, נותרת, בדרך כלל, ללא יישום.

חייל יהיה זכאי לשירותי הסנגוריה הצבאית באחד ממספר מקרים:

• הוא מצוי בחקירה וקיים סיכון, כי יוגש נגדו כתב אישום לבית דין צבאי מחוזי בגין חקירה זו או שהוא יעמוד לדין משמעתי כאמור בסעיף 3 להלן.

• הוגש נגדו כתב אישום לבית דין צבאי מחוזי או שקיימת כוונה להגיש כתב אישום כאמור.

• החייל הועמד לדין משמעתי, ואופי העבירות הוא כזה שיכול להשליך על המשך שירותו בצבא-קבע (כגון עבירות של הטרדה מינית).

• הוגש נגדו כתב אישום לבית הדין הצבאי לתעבורה, וסנגור צבאי סבור, כי ייצוג באמצעות עו"ד יועיל להגנתו. יצוין, כי בכל מקרה בו חייל הועמד לדין בבית הדין הצבאי לתעבורה, הוא רשאי להיוועץ בסנגור צבאי.

לייצוג זכאי כל מי שנכנס להגדרה "חייל" בחוק השיפוט הצבאי ועקב כך עומד או עלול לעמוד לדין בבית דין צבאי. הגדרה זו הינה רחבה וכוללת, בין היתר, חיילים בשירות מילואים, אזרחים עובדי צה"ל ואנשים בידיהם הופקד, כחוק, נשק צבאי לצורך הגנה מרחבית.

 

• הייצוג על ידי סנגור צבאי ניתן חינם. עם זאת, ייתכן והנאשם יידרש לשלם מכיסו בגין הוצאות נלוות הכרוכות בהזמנת חוות דעת מומחים, בדיקות פסיכיאטריות, הפעלת חוקר פרטי, שירותי בדיקה במכונת אמת (פוליגרף) וכד'. לרשות הסנגוריה עומד תקציב באמצעותו היא מסייעת לחיילים דלי-אמצעים לממן הוצאות נלוות וחיוניות של המשפט.
  

• אין ייצוג מעורב. חייל ששכר עורך-דין פרטי, וכל עוד הוא מיוצג ע"י עורך-דין פרטי, לא ייוצג על ידי סנגוריה צבאית.
  

• רצוי שהייצוג לא יתחיל אך ורק עם הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי, אלא כבר משלב החקירה, כאשר במקרים מתאימים, הסנגור יכול ליזום הליך של שימוע בפני הפרקליט הצבאי או הפצ"ר במטרה למנוע את הגשת כתב האישום כאמור.
  

• הייצוג אינו מסתיים עם תום ההליך המשפטי בבית הדין הצבאי, אלא הוא מתפרס אף על ועדות הנלוות להליך המשפטי או הנגזרות ממנו, כגון ועדה להתרת התחייבויות לשירות קבע, ועדת סמים, ועדה 210 (העברה לריצוי עונש בכלא אזרחי), ועדה לעיון בעונש ועוד.
  

• הסנגור הצבאי ממונה על ידי הסנגור הפיקודי האחראי על מחוז השיפוט. הנאשם אינו רשאי לבחור סנגור צבאי או לדרוש את החלפתו.

בהליך המתקיים בבית הדין הצבאי המחוזי, יכול הסנגור לסייע למרשו, תחילה בייעוץ בחקירה, בהמשך בפניה לפרקליטות בבקשה להימנע מהעמדה לדין (שימוע, הנערך רק במקרים המתאימים), ובהליך המרכזי – ייצוג מלא של הנאשם בפני בית הדין הצבאי ובפני רשויות התביעה הצבאית. חשוב להדגיש, כי הייעוץ הניתן בשלב החקירה הוא קריטי לעתים ועשוי להשפיע על טיב ההחלטה שתתקבל בעניינו של החשוד בתום החקירה כנגדו. ככלל היא מסייעת לחייל לשמור על זכויותיו.

בהליך הנערך בבית הדין הצבאי לתעבורה, לרוב, מסתכם פועלו של הסנגור הצבאי במתן ייעוץ לנאשם באשר לדרך ניהול משפטו, ולפי בקשת הלקוח - אף בניסיון לסיים את ההליך בהסדר-טיעון עם התביעה הצבאית. במקרים מתאימים, יוכל הסנגור לפנות לסגן הפרקליט הצבאי הראשי בבקשה לבטל את כתב האישום שהוגש בבית הדין הצבאי לתעבורה. ייצוג על ידי סנגור צבאי באולם בית הדין יינתן רק כאשר סבור הסנגור, כי ייצוג כאמור יועיל להגנת הנאשם.

בהליך הדין המשמעתי, אין זכות להיות מיוצג על ידי הסנגור, אך הסנגור יוכל, מלבד ייעוץ בשלבי החקירה, לסייע בהכנת הנאשם למשפט, ובמקרים מתאימים (כאשר יש להליך המשפטי השלכות מרחיקות לכת על המשך השירות) – אף בהכנת חוות דעת כתובה שתוגש מטעם הנאשם לקצין השיפוט. כמו כן, הסנגור יוכל לייצג את הנאשם בהליכים שייגזרו מתוצאות המשפט (כגון ועדה להתרת התחייבות לשירות קבע).