מניעת חופשה היא אמצעי ענישה של מפקד, ללא משפט ועניינה הוראה לחייל להישאר ביחידה מעבר לשעות הפעילות הרגילות של היחידה, ללא צורך צבאי. אם נמנעה חופשה מחייל כאמצעי ענישה, לא ניתן לשפטו עוד על העבירות שביצע בדין משמעתי אלא באישור פרקליט.
הסמכות למנוע חופשה נתונה בידיו של קצין בדרגת סרן לפחות, או בידי קצין בתפקיד מ"מ ביחידות רמת פעילות א' ומעלה ובבסיסי טירונים. הגבלות נוספות לעניין מניעת חופשה מצויות בהפ"ע 6.0301.