העמדה לדין משמעתי הינה האמצעים החמור ביותר העומד לרשות המפקד לשם אכיפת המשמעת במסגרת היחידה, ויש להשתמש בו רק אם לא ניתן להסתפק באמצעים פיקודיים חלופיים, חמורים פחות, כדי לחנך את החייל, לשמר את המשמעת ביחידה ולהטמיע ערכים חשובים.

מן הראוי, כי האמצעי הפיקודי הראשון אשר יינקט בעניינו של חייל יהיה קיומה של שיחת מפקד-פקוד, במסגרתה:

• יינתנו לחייל תמיכה, יעוץ והסברים.

• יישמעו הערות או דברי ביקורת מאת המפקד, שנועדו להעמיד חייל על טעות בהתנהגותו ולמנוע הישנות המקרה.

• יופנה החייל למש"קית או לקצינת ת"ש. במקרים רבים המקור לבעיות משמעת טמון ברקע האישי של החייל (מצוקה אישית, חינוך, בעיות ת"ש וכו'), ואמצעי חינוך או טיפול יועילו יותר מענישה למניעת הישנות העבירות.

• יופנה החייל לרופא או קב"ן, במידת הצורך.

במקרים בהם לא הביאו השיחות שנוהלו עם החייל לפתרון הבעיה המשמעתית, ניתן לשקול שימוש באחד מן האמצעים פיקודיים הקבועים בפקודות הצבא, כגון: נזיפה פיקודית, תרגול נוסף ומניעת חופשה, בהתאם להוראות שנקבעו בפקודות הצבא העוסקות בכל אחת מאמצעים אלו.