בגין עבירות תנועה חמורות (כגון מעבר ברמזור אדום, אי עצירה בתמרור עצור, מהירות של מעל 20 קמ"ש מעל המותר, שימוש בפלאפון ללא דיבורית) ותאונות דרכים שכתוצאה מהן נגרם נזק של 6,000 ש"ח ומעלה ו/או חבלת גוף - מוגשים, דרך כלל, כתבי אישום לבתי הדין הצבאיים לתעבורה במחוזות השונים.
כתב אישום שהוגש לבית דין צבאי, נותר על כנו גם לאחר שהנאשם השתחרר מצה"ל. כמו כן ניתן להגיש כתב אישום כנגד חייל בגין עבירת תעבורה עד 180 יום לאחר שחרורו מצה"ל.

כפי שצוין לעיל, נאשם, שהוגש כנגדו כתב אישום בבית דין צבאי לתעבורה זכאי לקבל ייעוץ, ללא תשלום, מן הסנגוריה הצבאית טרם הדיון. מומלץ ורצוי לקבל ייעוץ משפטי של סנגור צבאי או פרטי (לפי בחירת הנאשם ) לפני המשפט, מהטעמים שפורטו לעיל. עורך דין יכול לבחון את החומר ולעמוד על טיבו מבחינה משפטית, וכן לנסות לבטל את האישום או להגיע להסדר טיעון המקל עם הנאשם.

ניתן לפנות לסנגוריה הצבאית, דרך יצירת פניה או בטלפונים בדף זה.
* יש לצלצל בהתאם למקום בו אתם משרתים (מרכז\צפון\מז"י וכד')

נאשם שהוגש כנגדו כתב אישום בבית דין צבאי לתעבורה יישפט בפני שופט יחיד, שהוא שופט משפטאי. ככלל, לא יהיו נוכחים באולם תובע או סנגור, אלא אם מדובר בעבירה בעלת נופך של חומרה, שאז היוזמה לייצוג יכולה לבוא מצידו של השופט אך גם מצידו של התובע ו/או הסנגור. בכל מקרה, לא ייתכן מצב שבו יתנהל משפט בנוכחות תובע וללא ייצוג של סנגור, אלא אם בחר הנאשם לייצג את עצמו.
לנאשם יש זכות להתייעץ עם סנגור בטרם יישפט, והוא רשאי גם לבקש לשם כך דחייה של הדיון. מומלץ בכל מקרה להתייעץ עם סנגור בטרם דיון התעבורה, בין השאר על מנת לבדוק אפשרות של ביטול כתב האישום מטעמים משפטיים, או גיבוש הסדר טיעון, או אפשרות לטעון טענות שונות בנוגע לאישום.
עוד יש להעיר, כי לנאשם עומדת בכל מקרה הזכות לעיין בחומר החקירה שנמצא בידי השופט, עוד בטרם הדיון, וכי מומלץ לעשות כן ולא להגיע למשפט מבלי לקרוא את חומר החקירה.

בית הדין הצבאי רשאי לדון נאשם שלא בפניו, אם הנאשם לא התייצב למשפט ובית הדין סבור, כי הוזמן כדין וכי אין צידוק לאי התייצבותו, או אם ביקש הנאשם בכתב לקיים את הדיון שלא בפניו.
במקרים בהם מבקש הנאשם להישפט שלא בפניו, מומלץ לצרף מכתב נלווה קצר והמלצות של מפקדיו, הכוללות פירוט בדבר הצורך שלו ברישיון הצבאי, וכן רצוי לצרף מסמכים המעידים על הצורך שלו ברישיונו האזרחי. חשוב לציין, כי לבית הדין סמכות להורות על פסילת רישיון הנהיגה הצבאי והאזרחי או להורות על פסילת רישיון הנהיגה הצבאי בלבד או האזרחי בלבד). גם במקרה של שיפוט בנוכחות הנאשם מומלץ להביא מראש המלצות מפקדים המעידות על הצורך ברישיון הנהיגה, וכל מסמך המעיד על כך (כגון – פנייה ממעסיק אזרחי).

נאשם שנשפט שלא בפניו, בעל כורחו, ומבלי שביקש זאת מראש, רשאי, תוך 15 יום מיום שנודע לו על פסק הדין, לבקש לבטל את פסק הדין במידה ולא זומן כדין, וכן הוא רשאי לערער עליו לבית הדין הצבאי לערעורים. יובהר עם זאת, כי פסק הדין יבוטל רק במידה והזימון לא נעשה כדין או כאשר התוצאה יוצרת עיוות דין משמעותי, והדבר אינו נעשה כעניין שבשגרה. על כן מומלץ, במקרים בהם ביקש הנאשם לדחות את הדיון, לוודא מראש ועוד לפני יום הדיון, כי אכן בית הדין דחה את הדיון, ובמידה והתשובה שלילית והדיון לא נדחה – להקפיד להגיע לבית הדין על מנת למנוע מצב של שפיטה בהעדר הנאשם.

יצוין, כי בית הדין הצבאי לתעבורה רשאי, במסגרת גזר הדין, לגזור על הנאשם, כל עונש שרשאי בית דין צבאי מחוזי להשית על נאשם, לרבות עונש מאסר, אולם העונש השכיח הוא עונש של פסילת רישיונות הנהיגה הצבאי ואזרחי, קנסות ופיצויים. עונש של פסילת הרישיונות נחשב לעונש שכיח למדי בבתי הדין הצבאיים לתעבורה, גם במקרים שבהם ביצוע עבירה דומה במגזר האזרחי יוביל לדו"ח משטרתי ותשלום קנס בלבד. לכן, כאמור, מומלץ להתייעץ עם סנגור עוד בטרם הדיון ולברר מה העונש שניתן להטיל בגין העבירה המופיעה בכתב האישום.

ישנן עבירות תעבורה מסוימות אשר הרשעה בהן עלולה להביא באופן כמעט אוטומטי לפסילת מינימום של הרישיון הצבאי והאזרחי למשך שלושה חודשים (למשל – מקרים של נהגים שנרדמו במהלך הנהיגה, נסיעה לאחור ללא מכוון, ועוד). על כן מומלץ, כאמור, לפנות לסנגוריה לייעוץ בטרם הדיון על מנת לבדוק האם כתב האישום הוא כזה שהרשעה בו גוררת פסילת מינימום, וכיצד ניתן להתמודד עם הדבר עוד בטרם המשפט.

נאשם שהורשע והושת עליו עונש של פסילת רישיון נהיגה צבאי ו/או אזרחי יתבקש להפקיד את הרישיונות האמורים במזכירות בית הדין הצבאי או במשרד הרישוי הצה"לי ביפו. בעניין זה, מצאנו לנכון להדגיש, כי במידה ואחד מן הרישיונות האמורים אינו תקף או אינו מצוי בידי הנאשם (כיוון שאבד, נגנב, פג תוקפו, או שטרם נמסר לידיו ע"י סמכות הרישוי) יהיה על הנאשם לפנות אל משרדי הסנגוריה הצבאית (בתיאום מראש) בכדי לערוך תצהיר אשר יופקד ויחליף את הרישיון החסר. במידה ולא יופקד הרישיון או תצהיר, ועד שלא יופקד אחד משני המסמכים הללו, תקופת הפסילה לא תחל להימנות על ידי גורמי משרד הרישוי. ויודגש: על הנאשם מוטלת האחריות לוודא כי משרד הרישוי החל למנות את תקופת פסילת הרישיון.