לא פעם נשאלת השאלה כיצד על הצבא לנהוג באמירות של מפקדים לפקודיהם, אשר מתפרשות כהבטחות לקידום, למעבר תפקיד, להמשך השירות, לתנאי השירות וכיוצא באלה. בתחום זה ניתנות חוות דעת של הפרקליטות הצבאית בהתאם לפסיקה שפותחה בנושא "ההבטחה המנהלית" ויישומה למקרה הקונקרטי שעולה לדיון.

התמודדות עם טיעון בדבר קיומה של "הבטחה מנהלית" מחייבת את הרשות המנהלית לבצע איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הכף. במסגרת איזון האינטרסים, על הרשות המנהלית לקחת בחשבון שיקולים שונים, דוגמת מידת ההסתמכות של הפרט על ההבטחה, הצורך בשמירת אמון הציבור בפעולות הרשות המנהלית, הצורך להבטיח מנהל תקין והקפדה על עקרון החוקיות, פעילות במסגרת הסמכות ועוד.

איזון האינטרסים מתבצע שעה שבוחנים אם מתקיימים היסודות השונים המגבשים את ההבטחה המנהלית, וכן בשלב מאוחר יותר, כאשר בוחנים אם יש הצדקה להשתחרר מהבטחה מנהלית (לאחר שהרשות המנהלית נוכחת לדעת, כי אמנם נתגבשה הבטחה מנהלית).

עוד על הבטחה מנהלית ראו בחוות הדעת "על הבטחות מנהליות".