הכרזת עריקות, העמדה לדין ורמת ענישה

תוכן הענינים
כללי

 

סוגיית ההיעדרות מן השירות הצבאי הינה נושא רגיש הנוגע ישירות בלב הקונצנזוס הישראלי והמעורר שיח ציבורי נרחב. אלו הנעדרים מיחידתם שלא ברשות לא רק שפוגעים באופן ממשי בחוסנה של המערכת הצבאית ובביטחון המדינה, אלא אף פוגעים בלכידותה של החברה הישראלית ובערך השוויון שהינו אבן יסוד בה.

הסנקציה הפלילית, המוטלת על חייל העובר עבירת היעדר מן השירות, עלולה לכלול תקופות מאסר ממושכות ולהוביל להכתמת החייל ברישום פלילי אשר משליך על המשך חייו האזרחיים.

 

מסמך זה מטרתו לבאר מהו "עריק", מהי ההבחנה בין "נפקד" ל-"עריק", כיצד מוכרז חייל כעריק מיחידתו, ומהי המשמעות של הכרזה זו.

המסמך יפרט את שרשת הפעולות המתבצעות אגב היעדרותו של חייל מצה"ל, הן על ידי יחידתו והן על ידי המשטרה הצבאית ופרקליטות עריקים והשלכותיהן.


המקור החוקי

 

סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, קובע, כי חייל אשר נעדר משירותו הצבאי, או מן המקום אשר היה הוא חייב להימצא בו אותו הזמן, ניתן להשית עליו עונש של עד שלוש שנות מאסר.

משמע, חייל אשר לא יימצא במקום אשר בו הוא אמור להימצא על פי הוראת מפקדיו, ייחשב כנעדר מן השירות שלא ברשות.

 

יצוין, כי אף אם מתייצב החייל במהלך היעדרותו לבדיקות רפואיות או ביחידה צבאית אחרת אשר אינו אמור היה להימצא בה אותה שעה, עדיין ייחשב לנעדר מיחידתו.

כך למשל, בעניינו של חייל אשר קיבל הוראה להתייצב ביחידתו החדשה והחליט הוא שלא להתייצב בה ולהמשיך לפקוד את יחידתו הקודמת, נקבע כי מדובר בהיעדרות מן השירות שלא כדין. אי קבלת מרות מפקדיו, נקבע, חוסה תחת עבירת היעדר מן השירות (ע/4/71 התצ"ר נ' טור' שקד).


הליך ההכרזה

 

משנודע ליחידה על היעדרותו של חייל תחת פיקודה, נערכת בדיקה יסודית כדי לוודא שאין לחייל הצדק להיעדרותו (כדוגמת ימי מחלה שניתנו על ידי רופא צבאי וכדומה).

לאחר שמשתכנעים מפקדיו כי היעדרותו לא אושרה על ידי גורם מוסמך כלשהו, ייעשה ניסיון להיפגש עימו בניסיון להביא פיתרון לבעיותיו ולהחזירו לשירות ביחידה. במסגרת המפגש בין המפקדים לחייל רשאי החייל לשטוח טענותיו ובעיותיו בפניהם.

ראוי לציין כי ככל שיחזור החייל מהר יותר ליחידתו, כך ייטב - שכן כל יום בו הוא לא נמצא ביחידה פועל לרעתו ועלול להביא להטלת עונש חמור יותר כשתסתיים ההיעדרות.

 

ראוי לציין כי במהלך היעדרותו של החייל נקטע הטיפול בבקשות הת"ש שהגיש לפני ההיעדרות (כדוגמת סיוע כלכלי, תשלומי משפחה, שינוי שיבוץ, פסילת מקצוע וכדומה). אשר על כן, ככל שההיעדרות היא ארוכה יותר, מחמיר מצבו של החייל ויהא עליו להתחיל מחדש את טיפול הת"ש עם שובו ליחידה.


בין "נפקד" ל-"עריק"

 

על פי פקודת מטכ"ל הדנה בהיעדרות משירות סדיר, חייל שנעדר מיחידתו עד 20 ימים רצופים מוגדר "נפקד" וחייל הנעדר למעלה מכך מוגדר "עריק".

 

משפטית, אין הבדל בין חייל נפקד לחייל עריק, ובשני המקרים מדובר בעבירה על סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי.

ההבחנה בין שני המקרים היא בעיקרה עבור גורמי השלישות - החל מהיום ה-21 להיעדרותו של חייל מועבר עניינו לבחינת מדור עריקים במיטב אשר מעבירו לרשימה המרוכזת של עריקי צה"ל. חיילים המופיעים ברשימה זו מועברים לטיפולם של גורמי המשטרה הצבאית אשר פועלים למעצרם.

יתרה מזו, חייל המופיע ברשימה מופיע ב-"דרוש מעצר" גם ברישומי המשטרה האזרחית ועל כן יכול להיעצר בכל בדיקה שגרתית של רשיונות נהיגה, בעת שינסה לצאת מהארץ וכדומה.


הטיפול המשפטי

 

היעדרותו של חייל מסתיימת במעצרו או בהתייצבותו ביחידתו או בבסיס משטרה צבאית.

חייל שנעצר בגין היעדרות, נעצר, מכוח חוק, למשך 48 שעות. במהלך פרק זמן זה דנה פרקליטות עריקים ומשתמטים בעניינו ומקבלת החלטה, האם להעמידו לדין בבית דין צבאי או בדין משמעתי. בקבלת ההחלטה האם להגיש כתב אישום נגד החייל, שוקל פרקליט עריקים את משך תקופת ההיעדרות, היעדרויותיו הקודמות של החייל, הסיבות להיעדרותו ונסיבותיו האישיות. בנוסף נשקל המצב הביטחוני בתקופת ההיעדרות, תפקידו ודרגתו של החייל.

 

אם השתכנע הפרקליט כי ישנה הצדקה להורות על העמדת החייל לדין בפני בית דין צבאי, הוא מורה לתובע צבאי להגיש נגדו כתב אישום ובקשה למעצרו. ברגיל, נענה בית הדין הצבאי לבקשת התביעה ומורה על מעצרו של החייל בכלא צבאי עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

 

כמאמר בית הדין:

"בעניינו של מי שנעדר משירות צבאי סדיר למשך תקופה ארוכה מתקיימת חזקת מסוכנות צבאית (שמא ישוב וייעדר וכך לא ישוב ליחידתו ויפגע בזאת בתפקודה, בכשירותה ובכוננותה); ידוע הוא גם כי לגבי אדם כזה אף מתקיימת חזקה שמא יימלט מאימת הדין. ברור גם כי מתקיימת לגביו גם העילה הצבאית הייחודית (החשש לפגיעה מוחשית וחמורה במשמעת הצבא) הנובעת מאי-מעצרו של מי שביצע מעשה בפוגע קשות במשמעת הצבא, על השלכות הדבר על תפקוד הצבא בכללו".

(ע"מ/1/09 סולסן נ' התובע הצבאי הראשי).

 

בית הדין מתייחס לעבירת היעדר מן השירות בחומרה רבה. נקבע כי על העוברים עבירה זו יש להטיל עונשים מחמירים, אף במקרים בהם הנאשם קיבל פטור משירות (ע/162/10 גל מצרפי נ' התצ"ר).

 

"בית דין זה ציין שוב ושוב, כי דינו של מי שמשתמט מחובתו לשרת בצבא להיענש בחומרה, בפרט כאשר מדובר בהשתמטות חוזרת של מי שגמר אומר בליבו להפסיק את שירותו הצבאי. הודגש על ידי בית דין זה כי "מעשה שכזה ראוי לגינוי ולהוקעה. הוא אף ראוי לענישה מחמירה מרתיעה והולמת" ".

(ע/9/11 התובע הצבאי הראשי נ' גיטלמן).

 

מעבר לעונש של כליאה ממשית, היכולה להימשך ימים רבים, בית הדין יטיל בדרך כלל גם עונש מאסר מותנה - פן החייל יעבור בשנית עבירת היעדר מן השירות, אז יופעל התנאי ויגדיל את עונשו העתידי משמעותית.

בנוסף, בית הדין מורה בדרך כלל להוריד את הנאשם מכל דרגה: "חייל הנעדר מן השירות שלא ברשות לתקופה משמעותית, בין משירות סדיר ובין משירות מילואים, אינו זכאי לשאת בדרגה פיקודית" (ע/88/04 התצ"ר נ' סמ"ר אלון קרן פז).

 

גישה מחמירה זו של הערכאות השיפוטיות משקפת את ההכרה הקיימת בחברה הישראלית בנוגע לחשיבות הצבא לקיומה של מדינת ישראל בייחוד בימינו אלה.

ענישה מרתיעה וקשה הינה כלי חשוב במלחמה נגד תופעת היעדר מן השירות, ויש לקוות כי תוביל לירידה במימדי תופעה הרסנית זו.